• Yossi Baruch, Adv.

רק שאלה..., למה הפרקליטות והיועמ"ש, ובעצם גם בג"צ, מתעלמים מרשות הגנת הפרטיות?

נוכח מגפת קורונה העולמית התקינה ממשלת ישראל שורת תקנות שעת חירום להתמודדות עם הנסיבות הקיצוניות שנוצרו, לרבות הסמכת שירות הביטחון הכללי לסייע למשרד הבריאות באמצעות זיהוי נתוני מיקום ונתיבי תנועות של חולה בתקופה של 14 ימים שקדמו לאבחונו וזיהוי מי שבאו עמו במגע לאורך תקופת הדגירה של המחלה, לטובת איתור מי שהיה עלול להידבק ממנו, ובאמצעות העברת פרטי המידע הדרושים בעניין למשרד הבריאות, על מנת שזה יוכל לתת הנחיות לחולים, לאנשים שבאו במגע קרוב עמם ולציבור הרחב.


כנגד הסמכה זו הוגשו מספר עתירות לביהמ"ש העליון - בג"ץ 2190/20 עו"ד בן מאיר נ' ראש הממשלה, בג"ץ 2135/20 האגודה לזכויות האזרח בישראל נ' ראש הממשלה, בג"ץ 2141/20 עדאלה המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל נ' ראש הממשלה, בג"ץ 2187/20 ארגון העיתונאים בישראל נ' ראש הממשלה.


לפיכך, בעקבות החלטות בג"ץ, ב-19/05/2020 פורסם, "תזכיר חוק הסמכת שירות הביטחון הכללי לסייע במאמץ הלאומי לצמצום התפשטות נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התש"ף-2020":

https://www.tazkirim.gov.il/s/tzkirim?language=iw&tzkir=a093Y00001STWaeQAH


בדברי ההסבר נקבע, בין היתר: "...מוצע לעגן בחקיקה ראשית בהוראת שעה את הסמכת השירות לסייע במאמץ הלאומי לצמצום התפשטות נגיף הקורונה החדש. תזכיר החוק מציע לקבוע את התנאים להפעלת סמכות השירות ואת הפעולות הקונקרטיות שהשירות יוסמך לבצע בהתקיימם. בתוך כך, תנאי להפעלת הסמכויות שיוקנו לשירות מכוח חוק זה הוא הכרזה של הממשלה שלפיה הממשלה שוכנעה כי בשל חשש ממשי להתפשטות רחבת – היקף של המחלה ובהעדר חלופה מתאימה ביחס לסיכון לציבור מהמחלה, קיים צורך ממשי בהסתייעות בשירות לפי חוק זה.


אקדים ואומר כי, לדעתי נכללו בתזכיר האמור אמצעים נאותים, בעיקר בסעיפים 6-12 להצעת החוק -הן ע"פ הוראות חוק הגנת הפרטיות תשמ"א-1981 ותקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע) תשע"ז-2017, והן ע"פ תקנים מקצועיים מרכזיים כגון - ISO 27001 לניהול אבטחת מידע (לרבות הרחבתו - 27701, העוסקת בניהול מידע פרטי) או 27018 להגנה על פרטיות המידע בעננים ציבורים המשמש כמעבד מידע פרטי.


היום 26/05/2020 מפרסמת רשות הגנת הפרטיות סקירה מקצועית - מעמיקה ומקיפה, "ניטור דיגיטלי בעידן הקורונה בראי הזכות לפרטיות: סקירת טכנולוגיות, מבט משווה לעולם ומדרג מודלים אפשריים":

https://www.gov.il/BlobFolder/reports/digital_tracking_riview/he/digital_tracking_privacy_riview_corona.pdf


שם מנותחים ברהיטות החששות הכבדים העולים מהפעלת מנגנון איתור קרבה לפגיעה של ממש בפרטיות הציבור, במיוחד כאשר לצורך כך נאספים נתוני מיקום, ומוצגות טכניקות חלופיות המשמשות בעולם כיום ומאפשרות לאתר קרבה לחולה קורונה גם מבלי לאסוף נתוני מיקום, אלא לנקוט באמצעים טכנולוגיים אשר אוספים נתוני מרחק - מידע על העובדה שאנשים היו במרחק מסוים זה מזה, מבלי לאסוף בהכרח מידע גם על המקום שבו ארעה האינטראקציה (לרוב מבוסס חיישני ה-Bluetooth בטלפון הנייד).

נדון בהרחבה המודל המבוזר אשר פותח בהובלת פרופ' Carmela Troncoso מה-EPFL (Swiss Federal Institute of Technology Lausanne), המכונה - Decentralized Privacy Preserving Proximity Tracing.

שם מוסבר, כי למרות שאמצעי ניטור קרבה בשיטת Bluetooth מתבסס על נתוני מרחק ולא על נתוני מיקום, קהיליית הפרטיות באירופה הביעה חששות כבדים מפני מודל זה - בשל השימוש בשרת מרכזי המופעל במשרדי הבריאות, ולכן פותח מודל זה.


בהתאם להוראות פסקת ההגבלה בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, מפורש בסקירה: "ככל שממשלה מחליטה שמצב התחלואה במגפת הקורונה מצריך בכלל שימוש באמצעי ניטור דיגיטאלי, יש לבחור באמצעי לניטור דיגיטלי אשר מגשים את התכלית הראויה באופן שפוגע בפרטיות הציבור במידה הפחותה ביותר, ולהשתמש בו באופן ובתנאים שיפגעו גם הם בפרטיות במידה הפחותה. ההחלטה לבחור באמצעי אשר הגנתו על הפרטיות פחותה, צריך שתהיה מנומקת ומוצדקת.

לגופו של ענין, מוצג מדרג שיטות לקביעת קרבה לחולה קורונה בפרספקטיבת הגנת פרטיות הציבור, אשר לפיו ההגנה הנמוכה ביותר נמצאת למעשה באמצעי שנבחר בישראל - איסוף נתוני מיקום ישירות מחברות טלקום ע"י רשויות המדינה ללא הסכמה של התושבים: "...מודל זה גורם לפגיעה המשמעותית ביותר בפרטיות ובאמון הציבור באמצעי הניטור. שימוש באמצעי ניטור מסוג זה גורם לאזרחים לתחושה שהם נתונים למעקב מתמיד מצד המדינה. היקף הפגיעה בפרטיות יושפע, בין השאר, גם לפי זהות הגורם הממשלתי שמנהל את המידע )גורם ממשלתי ייעודי לתחום בריאות הציבור או רשות בעלת סמכויות אחרות וטיבן( וכן מתכונת הידוע, המחיקה וניהול המידע".


אם כך פני הדברים, כיצד זה שרשות הגנת הפרטיות במשרד המשפטים - הרגולטור המומחה והמובהק ביותר בתחום חשוב זה, לא הוזמנה כלל לדיון בבג"ץ ואף לא התבקשה לחוות דעתה?

וכיצד זה שהרשות בעצמה לא עמדה על זכותה לממש את סמכותה המוקנית מנהלית בהחלטת ממשלה 4660 מיום 19/01/2006? (מס' חכ/195 של ועדת שרים לעניני חברה וכלכלה (קבינט חברתי-כלכלי) מיום 08/01/2006, שצורפה לפרוטוקול וקיבלה תוקף של החלטת הממשלה).


מבולבלים? גם אני...

0 צפיות
עורך דין יוסי ברוך | נורית 17, הוד השרון 4521644 | טלפון 050-6245457
דוא'ל:  yblaw4u@gmail.com
  • Facebook Clean

© 2019 Yossi Baruch